פסק-דין בתיק ע"א 6063/05

השופט נעם סולברג:

1.         האם ניתן - על-פי הדין הנוהג בישראל - להטיל שיעבוד צף על נכסיו של יחיד?

בית משפט השלום (כב' השופט רם וינוגרד), דן בשאלה משפטית זו והכריע בה בשלילה, בפסק-דינו בה"פ 529/04 מיום 9.1.05.

עיקרי העובדות וההליכים

2.         דוד בר לבב ז"ל (להלן - המנוח) ניהל חנות למימכר עתיקות - המטבע העתיק - ברובע היהודי בירושלים. לאחר מותו, נמצאו רובצים על עזבונו שני משכונות. 

בהודעת מישכון מיום 19.9.93 בלשכת רישום המשכונות, נרשם, כי "כל התכולה המצויה ואשר תימצא מעת לעת בחנות הנקראת 'המטבע העתיק' ברחוב חב"ד 31 ירושלים, משועבדת בזה, בשיעבוד צף, לרבות מטבעות עתיקים, תליונים, פסלונים, כלי חרס... ערך החיוב המובטח - ללא הגבלה... (שיעבוד צף - ללא הגבלה)".

המנוח נרשם בהודעת המישכון כבעל הנכס וכחייב; המערער נרשם כנושה.

הודעת מישכון נוספת נמצאה רשומה לטובת המשיב 4, אך באין ערעור מצידו על פסק הדין, לא נדון בה.

3.         מנהל  העזבון ביקש בבית משפט קמא סעד הצהרתי בדבר בטלות המשכונות הללו, בהיותם שיעבוד צף וחסרי כל תוקף משפטי; מבוקשו ניתן לו.  מכאן הערעור.

            בבסיסו, הסכמה מהותית על עצם שתיקתו של החוק לגבי השאלה המשפטית הנ"ל, והסכמה דיונית על דיון והכרעה בשאלה, בדרך של סיכומים בכתב.

המערער טוען, כי שתיקתו של החוק כמוה כלקונה, וכי על בית המשפט למלא את החסר, וליתן תוקף להסכמת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בהודעת המישכון. מנגד, טוען ב"כ המשיבים 1 - 3, כי שיעבוד צף חל אך ורק ב דיני החברות, כי אין הצדקה ולא צורך בחקיקה שיפוטית לשם החלת שיעבוד צף גם על נכסיו של יחיד, וכי אין מקום ליצירת הלכה חדשה יש מאיין, בעלת תוקף רטרוספקטיבי.       

דיון והכרעה

4.         שיעבוד צף מוגדר בסעיף 1 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983, כ "שעבוד על כל נכסיה ומפעלה של החברה או על מקצתם אותה שעה, כפי מצבם מזמן לזמן, אך בכפוף לסמכותה של החברה ליצור שעבודים מיוחדים על נכסיה או על מקצתם". השיעבוד הצף מוכר וידוע בדיני החברות, ופרטיו מוסדרים בסעיף 169 לפקודה הנ"ל ובהוראות נוספות בפקודה ובחוק החברות, התשנ"ט - 1999; חוק המשכון, התשכ"ז - 1967, שותק. שתיקתו אומרת דרשני.

5.         לפני למעלה משנות-דור, פסק בית המשפט העליון, כי באין הוראות-חוק בדומה לאלו שבפקודת החברות "לגבי יחיד, אין מקום לאימוץ מוסד השעבוד האקוויטבילי, כולל שעבוד צף" [ע"א 689/68 חברת מגדלי פרי-זה בע"מ נ' הנאמן על נכסי פאול שטראוס בפשיטת-רגל, פ"ד כג (1) 715, 723]. בית המשפט העליון חשש, כי "השארתו של נכס נד בידי החייב עשויה לגרום לתקלות שונות, ולהטעות אנשים הסוחרים עם החייב בחשבם שכל אשר בידו שלו הוא"  (שם, בעמוד 724).  

6.         לכאורה, יש בפסיקה הנ"ל תשובה החלטית - שלילית - לשאלה העומדת על הפרק.

אלא ששינויי העיתים - ועימם תמורות ב'אקלים' המשפטי - מצדיקים בחינה מחודשת של ההלכה הנדונה. בית המשפט העליון הסתמך שם, בין היתר, על דברי כב' השופט י' לנדוי, לפיהם, "יתכן שהחוק הקיים אצלנו מיושן במה שנוגע ליצירת שעבוד בנכסי דניידי, אבל לא בכוח בית המשפט הוא לחדש את פני החוק" [ע"א 379,380/61 חברת סמפר בע"מ (בפירוק) נ' יורשי שמשון הארט ואח', פ"ד ט"ז 498, 502].

לא נס ליחם של הדברים הללו, ועודם נכוחים. אלא שלא בחידוש פני החוק עסקינן, ולא ב'חקיקה שיפוטית' יש מאיין; ענייננו בפרשנות הדין לעת הזאת, ובעובדות המקרה הקונקרטי העומד על הפרק. ענייננו נבדל מן העניין ההוא בכמה היבטים, ובהם הכרזתו של החייב שם כפושט-רגל, ואילו כאן, נפטר החייב לבית-עולמו. בהמשך אעמוד על משמעות הדבר הזה. במידת-מה גם ניטל עוקצו של החשש מפני הטעיית הרבים, שהיה ביסוד הפסיקה שם, מעת חקיקתו של חוק המשכון, תשכ"ז - 1967, ורישום המשכונות אשר נעשה על-פיו.

7.         נקודת המוצא - ובלעדיה איין - כי אפשר למכור דבר שטרם בא לעולם. הדין בישראל מכיר בביצוע עיסקה בנכס עתידי. ניתן לשעבד זכויות עתידיות בהתאם לסעיף 1 לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט - 1969; ניתן למכור  נכס עתידי בהתאם לסעיף 2 לחוק המכר, תשכ"ח - 1968; ניתן לשעבד הכנסות הצפויות לבוא מפטנט, בהתאם לסעיף 89 לחוק הפטנטים, תשכ"ז - 1967, ועוד. "לא יהא זה איפוא בניגוד למושגי היסוד המקובלים במשפטנו, אם, עקרונית, נכיר גם באפשרות מישכון נכס עתידי" [י' ויסמן חוק המשכון, תשכ"ז - 1967 (תשל"ה - 1974) 25]. בית משפט קמא הראה נכוחה, כי מרבית מלומדי-המשפט שותפים לדעה זו [אומנם בסייגים מסויימים: ש' לרנר שעבוד נכסי חברה (תשנ"ו - 1996) 175 - 184; מ' דויטש קניין (תשנ"ט - 1999) 50 - 54, 110 - 111]. הדבר עשוי להשתמע גם מפסיקת בית המשפט העליון, לפיה - "שעבוד צף מהווה משכון במובן סעיף 1(א) לחוק המשכון" [ע"א 542/85 המועצה הישראלית לייצור ושיווק כותנה בע"מ נ' אתא חברה לטכסטיל בע"מ ואח', פ"ד מב (4) 559, 563]. הא למדנו, כי עקרונית חל חוק המשכון על שיעבוד נכס עתידי.

האם ניתן גם להטיל שיעבוד צף על נכסיו של יחיד?